ארבעים שנה מביאת המשיח עד תחיית המתים — עמוד 308
העמוד מציב ארבעים שנה בין ביאת המשיח לבין תחיית המתים, ומחבר את המשיח למשה – ״משה חי״, ״משה יבוא״, ״אז ישיר משה״. המשיח מוצג כמשה החי שבדור, הפועל לחיבור…
מפתח הדף
העמוד מציב ארבעים שנה בין ביאת המשיח לבין תחיית המתים, ומחבר את המשיח למשה – ״משה חי״, ״משה יבוא״, ״אז ישיר משה״. המשיח מוצג כמשה החי שבדור, הפועל לחיבור השכינה עם שם ה׳ ולגילוי אלוקות בעולם. נוסף לכך מופיע רעיון של הוצאת המ׳ ממקור היניקה של הסטרא אחרא, כך שהרע עצמו אינו בהכרח נעלם אלא יכול להתהפך ולהיות משרת של הקדושה. תובנה: הגאולה איננה רק חיסול הרע; היא יכולה להיות אתהפכא – שינוי תפקידו של הכוח עצמו עד שהוא מפסיק להזיק ונעשה חלק מן הקדושה. תובנת העשירייה (301–310): 40 מופיע שוב ושוב כזמן שבו משהו עדיין בהתהוות, והמ׳ היא ציר של מעבר והולדה: יצירת ולד → טהרה → ברית → חזרה לקודש → זיכוך הרע → משיח → תחיית המתים → אחרית הימים.
מושגי מפתח
- משיח
- משה
- ארבעים שנה
- תחיית המתים
- שכינה
- י-ה
- סטרא אחרא
- אתהפכא
- מזיקים
- גאולה
- קדושה
