תרומה אינה הפסק מן התורה — עמוד 329

העמוד מעלה שאלה מעשית: אם אדם עוסק בהבאת תרומה ובבניית המשכן, האם הוא מפסיק מלימוד התורה? התשובה היא שלא — אם כל כוונתו היא ״לי לשמי״, גם העשייה עצמה נחשב…

מפתח הדף

העמוד מעלה שאלה מעשית: אם אדם עוסק בהבאת תרומה ובבניית המשכן, האם הוא מפסיק מלימוד התורה? התשובה היא שלא — אם כל כוונתו היא ״לי לשמי״, גם העשייה עצמה נחשבת המשך התורה. מכאן מתפתחת משמעות נוספת ל״תורה־מ׳״: התורה שבעל פה מתחילה במ׳ של ״מאימתי״ ומסתיימת במ׳ של ״שלום״, והמ׳ הסגורה נעשית משל ללימוד רציף שאינו נקטע. תובנה: כאן נפתחת תפיסה רחבה של תורה: לא כל יציאה מן הספר היא הפסק. כאשר המעשה נעשה לשם ה׳, גם העבודה בעולם נעשית חלק מן התורה עצמה. תובנת העשירייה (321–330): הציר החוזר הוא מעבר ממצב אחד למצב אחר — מוות → חיים; ממון → צדקה; חומר → קדושה; מעשה → תורה; שבר → תפילה → לוחות חדשים; והמ׳ עומדת באמצע כציר המעבר שמאפשר את ההעלאה והשינוי.

מושגי מפתח

צילום עמוד 329 מתוך הספר

טוען...