שלושה מחזורי ארבעים של משה — עמוד 330
העמוד חוזר למשה ולשלושת פרקי הארבעים בהר: ארבעים יום לקבלת הלוחות הראשונים, ארבעים יום של תפילה לאחר חטא העגל, וארבעים יום לקבלת הלוחות האחרונים. הלוחות ה…
מפתח הדף
העמוד חוזר למשה ולשלושת פרקי הארבעים בהר: ארבעים יום לקבלת הלוחות הראשונים, ארבעים יום של תפילה לאחר חטא העגל, וארבעים יום לקבלת הלוחות האחרונים. הלוחות הראשונים והאחרונים ניתנים ברצון, בעוד התקופה האמצעית מתוארת כזמן של כעס ותפילה. בתוך המהלך נכנסת גם המ״ם הסתומה שבלוחות, שלפי חז״ל עמדה בנס, וכך שוב האות מ׳ נעשית חלק ממשי ממבנה מתן התורה. תובנה: שלושת מחזורי הארבעים מציגים את מ׳ בשלושה מצבים: קבלה → משבר ותפילה → קבלה מחודשת. זהו אולי אחד הביטויים הברורים ביותר עד כאן לכך ש־40 איננו רק משך זמן אלא יחידת שינוי שלמה. תובנת העשירייה (321–330): הציר החוזר הוא מעבר ממצב אחד למצב אחר — מוות → חיים; ממון → צדקה; חומר → קדושה; מעשה → תורה; שבר → תפילה → לוחות חדשים; והמ׳ עומדת באמצע כציר המעבר שמאפשר את ההעלאה והשינוי.
מושגי מפתח
- משה
- ארבעים יום
- לוחות ראשונים
- חטא העגל
- תפילה
- לוחות אחרונים
- מ׳ סתומה
- מתן תורה
- סליחה
- רצון
- כעס
