משה כציר הבריאה והתורה — עמוד 334
העמוד מציג מקורות הרואים במשה דמות יסודית עד כדי האמירה שהעולם נברא בזכותו. שמו נדרש דרך מ׳ של מים עליונים וחכמה, ש׳ של שלושת האבות וה׳ של השכינה התחתונה.…
מפתח הדף
העמוד מציג מקורות הרואים במשה דמות יסודית עד כדי האמירה שהעולם נברא בזכותו. שמו נדרש דרך מ׳ של מים עליונים וחכמה, ש׳ של שלושת האבות וה׳ של השכינה התחתונה. בהמשך משה מתואר כמי ש”מושך” את הה׳ העליונה אל הה׳ התחתונה, כלומר מעביר את החכמה האלוקית אל ישראל דרך התורה, ובכך מוציא את העם מן המצרים אל החיבור עם מלכות שמים. תובנה: כאן שם “משה” עצמו הופך למפה של תפקידו: לקחת מן העליון, להמשיך מטה, ולמשוך את ישראל ממצרים אל תורה ושכינה. תובנת העשירייה – 331–340: ארבעים של הכנה → התגלות → הנהגה → המשכת תורה → האצלת רוח → ענווה והעברת השליחות → שינוי תודעתי → עין טובה ומאור.
מושגי מפתח
- משה
- ראשית
- מים עליונים
- חכמה
- שלושת האבות
- שכינה
- ה׳ עילאה
- ה׳ תתאה
- חמישה חומשי תורה
- מצרים
- משיכה
