הר הקודש: עלייה מן המישור אל מקום השכינה — עמוד 448
העמוד מרכז פסוקים רבים סביב הר ה׳ והר הקודש: "מי יעלה בהר ה׳", "הר קדשו", "הר ציון". ההר מוסבר כמקום גבוה ומובדל מן המישור, ולכן נעשה סמל להתגלות ולעלייה…
מפתח הדף
העמוד מרכז פסוקים רבים סביב הר ה׳ והר הקודש: "מי יעלה בהר ה׳", "הר קדשו", "הר ציון". ההר מוסבר כמקום גבוה ומובדל מן המישור, ולכן נעשה סמל להתגלות ולעלייה בקודש. בית המקדש נמצא בהר ציון, ויחזקאל מתאר את כל גבול ראש ההר כ"קודש קדשים"; החזרת השכינה לציון היא אפוא גם החזרת הקדושה אל נקודת הגובה והמרכז. תובנה: אחרי ההבדלה מגיעה העלייה. הקודש אינו רק להתרחק מן הטמא, אלא לעלות מדרגה אחר מדרגה אל מקום השראת השכינה. תובנת העשירייה (441–448): החלק הלימודי מתחיל במשולש של אדם–אשה–נחש ובהמשכיות שלו דרך נח, אברהם, יצחק ויעקב; עובר לתשובה מאהבה וליכולת להעלות את מה שנפל; ומשם עושה תפנית חזקה אל קדושה והבדלה. אם חטא עץ הדעת יצר תערובת טוב ורע, הרי שהתיקון חייב להיות החזרת יכולת ההבחנה — בין קודש לחול, טמא לטהור, בין מה שנכנס אל המקדש הקטן לבין מה שנשאר בחוץ. הציר: היצר בתוך המשולש האנושי ← שמירת דור ההמשך ← תשובה שמעלה את הנפילה ← קדושה ← ישראל כמקדש ← קידוש זמן ואדם ← הבדלה ← עלייה להר הקודש.
מושגי מפתח
- הר ה׳
- הר הקודש
- הר ציון
- עלייה בקודש
- בית המקדש
- קודש קדשים
- שכינה
- ירושלים
- מקום גבוה
- התגלות
