יתרו וסוד התורה

עיון מקיף בדמות יתרו ובסוד מתן תורה: מדוע הוצב גר בשער הדיברות, מדרשי חז"ל על גיורו, והרמזים הקבליים-אותיים הטמונים בשמו. מבוסס על הגמרא והמדרשים.

מבט פנימי על דמותו של יתרו כשומר השער של מתן תורה והסוד הטמון בשמו

השאלה שהמאמר עוסק בה

מדוע בחרה התורה להציב דווקא גוי שחקר ועבד את כל העבודה הזרה בשער מתן תורה, וכיצד שמו של יתרו רמוז ומבטא את עצם קבלת התורה ועשרת הדיברות?

החידוש המוצע

המאמר מציע ניתוח רעיוני הרואה במתן תורה מפגש בין התגלות מלמעלה לבין בירור העולה מלמטה מתוך בחירה. כמו כן, המאמר מציע רמזים אותיים בשמו של יתרו: התפשטות האות י' לשתי אותיות ה' המרכיבות את המילה 'התורה', ופירוק האות ו' ל-ד' ו-ב' המצטרפות ל-י' ליצירת 'עשרת הדיברות'.

מקורות יסוד

• מכילתא דרבי ישמעאל — למידה שיתרו לא הניח עבודה זרה בעולם שלא חזר עליה ועבדה לפני שהכיר בה'
• שמות רבה א, ל"ב — ביאור גירוש בנות יתרו על ידי הרועים כתוצאה מנידויו של יתרו לאחר שפרש מעבודה זרה
• מסכת זבחים קט"ז ע"א — דיון בשאלה מה שמועה שמע יתרו ובא להתגייר, והמחלוקת אם הגיע קודם מתן תורה או לאחר מכן
• רש"י (שמות י"ח, י"ג) — קביעה כי פרשת יתרו אינה כתובה כסדר והתרחשה במוצאי יום הכיפורים
• ספרי במדבר (פיסקא ע"ח) — מקור לטעם קריאת שמו יתרו על שום שייתר פרשה אחת בתורה
• בראשית רבה מ"ז, א' — מובא בהקשר לחלוקת והעברת האות י' בשמות אברהם ושרה
• רות א', ט"ז — המקור לדברי רות 'עמך עמי ואלהיך אלהי' כמייצגת גיור נוסף בשער מתן תורה
• מסכת שבת פ"ח ע"א — ביאור עניין כפיית ההר כגיגית וקבלת התורה ברצון בימי אחשורוש

שאלות שהמאמר עונה עליהן

• מדוע נקראה פרשת מתן תורה על שם יתרו?
• מה שמועה שמע יתרו ובא להתגייר?
• האם יתרו היה נוכח במעמד הר סיני?
• מה הרמז הטמון בשם יתרו ובאותיותיו?
• מה ההבדל בין קבלת התורה של יתרו לקבלת התורה של עם ישראל?
• מדוע גר עומד בשער מתן תורה?
• מה הקשר בין יתרו לבין קריאת מגילת רות בשבועות?

גוף המאמר

יתרו וסוד הבחירה בשער - התורה א. כהן מדין – אדם שעבר דרך כל האלילים התורה מציגה את יתרו בראשית דרכו בתואר: "וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת" (שמות ב', ט"ז). חז"ל פירשו תואר זה בעומק רב; על דברי יתרו המאוחרים: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים" (שמות י"ח, י"א), אומרת המכילתא: "לא הניח יתרו עבודה זרה בעולם שלא חזר עליה ועבדה" (מכילתא דרבי ישמעאל). יתרו אינו אדם תמים המגלה את ה' במקרה. הוא חוקר שבדק, חקר ועבד את כל המערכות – ורק לאחר הבירור המעמיק הגיע למסקנה: "עתה ידעתי". דווקא אדם כזה, שהכיר את החושך מקרוב, ראוי לעמוד בשער מתן תורה. ב. נידויו של יתרו – הרועים והבאר כאשר משה מגיע למדין, נאמר: "וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם" (שמות ב', י"ז). הכתוב סותם ואינו מפרש את סיבת הגירוש, אך המדרש חושף את הרקע: "אפשר הוא כהן מדין והרועים מגרשים בנותיו? אלא ללמדך שנדוהו וגרשו את בנותיו" (שמות רבה א, ל"ב). יתרו פרש מהעבודה הזרה, ובתגובה – החברה האלילית נידתה אותו. הרועים, שומרי הסדר הישן, מגרשים את בנותיו מהבאר המסמלת חיים ותורה. כאן נוצר החיבור הראשוני: "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁיעָן". יתרו פורש מהשקר, ומשה – גואל המים ולימים גואל התורה – הוא זה שמושיע אותו. ג. משה מודיע ליתרו על יציאתו למצרים התורה מספרת: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם... וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה: לֵךְ לְשָׁלוֹם"(שמות ד', י"ח). ברכת ה"לך לשלום" של יתרו אינה רק נימוס, אלא הכנה רוחנית לשליחות הגאולה. ד. "מה שמועה שמע ובא ונתגייר" הגמרא (זבחים קט"ז ע"א) שואלת: "מה שמועה שמע ובא?". התשובות נחלקות בין קריעת ים סוף, מלחמת עמלק או מתן תורה. אך לשון הגמרא חדה: "ובא ונתגייר". יתרו אינו אורח; הוא נכנס בברית. זהו המהלך של מעמד הר סיני עבור עם ישראל כולו – כניסה קולקטיבית בברית עם ה'. ה. האם יתרו נכח במעמד הר סיני? בגמרא שם נחלקו: "חד אמר קודם מתן תורה היה, וחד אמר אחר מתן תורה היה". רש"י מציין על הפסוק "וַיְהִי מִמָּחֳרָת": "אין פרשה זו כתובה כסדר... מוצאי יום הכיפורים היה" (רש"י שמות י"ח, י"ג). בין אם נכח פיזית בהר סיני ובין אם לאו, התורה בחרה להציב את שמו בשער הפרשה של עשרת הדיברות, ובכך קבעה קשר בל ינתק ביניהם. ו. יתרו – מלשון תוספת חז"ל לימדו שנקרא שמו "יתרו" על שם שיתר (הוסיף) פרשה אחת בתורה – פרשת הדיינים: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל..." (שמות י"ח, כ"א). ז. האות י' שמתפשטת – מאברהם ושרה ליתרו בשינוי שמותיהם של אברהם ושרה, האות י' של שרי (10) נחלקה לשתי אותיות ה' (5+5). י' אחת עליונה התפרטה לשתי ה"– שכינה למעלה( ה׳ עילאה), ושכינה למטה (ה׳ תתאה). תהליך דומה רמוז בשם יתרו. ח. הרמז הטמון בשם יתרו בדרך רמז, כאשר ה-י' של יתרו מתפשטת לשתי ה׳ (עילה ותראה) , אנו מקבלים את האותיות: ה' + ת' + ו' + ר' + ה' – וביחד: התורה. התורה גנוזה כבר בשמו, ולכן היא ניתנת בפרשתו. ט. יתרו כרמז לעשרת הדיברות בשם י-ת-ר-ו, האות ו' (6) יכולה להתפרט לערכים ד' (4) וב' (2). כאשר מתפרטת ה-ו' באותיות אלו, מתקבלות האותיות ד-ב-ר-ת (דיברות). האות י' שבראש השם רומזת למספר עשר. י' —> עשר. ד-ב-ר-ת —> דיברות. ביחד: עשרת הדיברות. ההמשכה האלוקית חבויה בשמו כפי שהיא נסתרת בתוך הדיברות. י. רות בשבועות – גיור נוסף בשער התורה בשבועות אנו קוראים את מגילת רות. רות אומרת: "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (רות א', ט"ז). אם יתרו עומד בשער הדיברות בסיני, רות עומדת בשער חג מתן תורה. שני גרים ניצבים כשומרי הסף של התורה. רות בתוספת ה׳ (אלהי) מרמזת לאותיות תורה, כגר המקבל את התורה. יא. לסיכום מתן תורה אינו רק גילוי משמים. הוא מפגש. מפגש בין "אנכי ה' אלוקיך" היורד מלמעלה, לבין "עתה ידעתי" העולה מלמטה. לפני שנשמע קול שופר חזק מאוד, עמד אדם אחד ואמר: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים". יתרו מייצג את הרגע שבו החושך עצמו מודה באור. לא בריחה מן העולם – אלא בירורו. לא אמונה תמימה – אלא אמונה לאחר חקירה. יתרו = הכרה מתוך השוואה, יתרו אותיות תר - וה׳, מרמז על (תור) חיפוש אחר וה׳ = השכינה. ישראל = גילוי מתוך שייכות ומהות, שזה מרמז על נעשה ונשמע, קבלה תחילה וחקר אחר-כך. ולכן נקראת הפרשה על שמו. כי התורה אינה ניתנת רק למי שנולד בתוכה – אלא למי שבוחר בה. יתרו מסמל את יתרון האור מן החושך, את התפשטות האות י' האלוקית, את המעבר מחוץ לברית אל תוך הברית, ואת הדיברות הגנוזות בתוך שמו. לפני "אנכי" – יש בחירה. לפני הדיברות – יש יתרו. ולכן בשער מתן תורה עומד גר – כדי ללמד שגילוי השכינה בעולם מתחיל בהכרה, בבחירה ובקבלת עול.

מקורות א. כהן מדין ובירור העבודה הזרה שמות ב', ט"ז: "וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת..." שמות י"ח, י"א: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם." מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דעמלק, א': "לא הניח יתרו עבודה זרה בעולם שלא חזר עליה ועבדה." ב. נידויו של יתרו שמות ב', י"ז: "וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיוֹשִׁיעָן..." שמות רבה א', ל"ב: "אפשר הוא כהן מדין והרועים מגרשים בנותיו? אלא ללמדך שנדוהו וגרשו את בנותיו [לפי שפירש מעבודה זרה]." ג. ברכת "לך לשלום" שמות ד', י"ח: "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה: לֵךְ לְשָׁלוֹם." רש"י שם: "אמר לו: לך לשלום - לך להצלחה. שהאומר לחברו 'לך בשלום' (במתים נאמר) אינו מצליח... האומר 'לך לשלום' - מצליח." ד. מה שמועה שמע ובא? מסכת זבחים קט"ז ע"א: "מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע... ר' אלעזר המודעי אומר: מתן תורה שמע... ר' אליעזר אומר: קריעת ים סוף שמע." ה. סדר הפרשיות – האם יתרו היה במתן תורה? רש"י שמות י"ח, י"ג: "ויהי ממחרת - מוצאי יום הכיפורים היה... ואין מוקדם ומאוחר בתורה, שהרי קודם מתן תורה לא נאמרו חוקים." ו. שמו של יתרו – לשון תוספת ספרי במדבר, פיסקא ע"ח: "שבעה שמות נקראו לו: רעואל, יתר, יתרו... ולמה נקרא שמו יתרו? שיתר פרשה אחת בתורה." ז. רמזי שמות וגיור בראשית י"ז, ט"ו: "שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרַי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ." בראשית רבה מ"ז, א': עניין נטילת האות י' משרי וחלוקתה/העברתה. בדרך רמז: האות י' (10) מתפשטת לשתי אותיות ה' (5+5). השם י-ת-ר-ו הופך לאותיות ה-ת-ו-ר-ה. ח. עשרת הדיברות שמות כ', א'-י"ד: פרשת עשרת הדיברות. רמז מספרי: י' (עשר) + ו' (המתפרקת ל-ד' ו-ב') = עשר דברות. ט. רות המואביה – הגיור שבשער התורה רות א', ט"ז: "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ... עַמֵּךְ עַמי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי." רמ"א, אורח חיים, סימן תצ"ד, סעיף ב': "ונהגו לומר רות בשבועות." י. קבלת התורה: בחירה מול כפייה שמות כ"ד, ז': "וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע." מסכת שבת פ"ח ע"א: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית... אמר רבא: אעפי"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש."