ענווה בתורה — למה משה נקרא "עניו מכל האדם"?

מכל מעלותיו של משה רבנו בחרה התורה דווקא בענווה. מהי ענווה אמיתית, במה היא שונה מהמעטת ערך עצמי, ולמה היא הכוח המחבר.

"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (במדבר י"ב, ג). מכל מעלותיו — נבואה, הנהגה, מסירות — בחרה התורה להעיד עליו דווקא בענווה. ענווה אינה הכחשת הכוחות שיש לאדם, אלא ידיעה מדויקת מהיכן הם באים; ומשום כך היא הכוח שמאפשר לחבר בין הגבוה לנמוך.

ענווה איננה שפלות

אדם שאינו מכיר בכוחותיו אינו עניו אלא טועה. משה ידע היטב את מעלתו, ודווקא משום כך ידע שאינה שלו.

למה זהו הכוח המחבר

מי שאינו תופס מקום לעצמו יכול להכיל את הזולת ולהעביר הלאה את מה שקיבל. זו הסיבה שהענווה היא התכונה שאיפשרה למשה להיות המקבל והמוסר של התורה.

שאלות ותשובות

היכן נאמר שמשה היה עניו?

בבמדבר פרק י"ב פסוק ג', בתוך פרשת מרים.

מהי ענווה אמיתית?

הכרה מדויקת בכוחות שיש לאדם יחד עם הידיעה שאינם שלו. אין זו המעטה בערך עצמי אלא ביטול הבעלות.