מה פירוש "היה הווה ויהיה" ואיך זה קשור לשם הוי"ה?

"מה שמתהווה הוא מה שהיה ומה שיהיה" — עיון בשם הוי"ה, בשם אהי"ה ובשלושת הזמנים, מתוך מקורות ומתוך קריאתו של ברוש תדהר ותאשור.

הצירוף "היה הווה ויהיה" אינו תיאור של שלושה זמנים נפרדים אלא של מציאות אחת שאינה כפופה לזמן. שם הוי"ה בנוי מאותיות ההוויה עצמה, ולכן הוא נקרא על שם מי שהיה, הווה ויהיה כאחד. הזמן הוא צורת התפיסה של הנברא, לא מידה בבורא.

הזמן כצורת קליטה

עבר, הווה ועתיד הם האופן שבו הנברא קולט מציאות מתמשכת. מי שאינו נתון בגבול אינו נחלק לזמנים.

אהי"ה והוי"ה

שם אהי"ה מציין את ההוויה בטרם התגלתה — "אהיה אשר אהיה", ושם הוי"ה מציין את אותה הוויה כפי שהיא מתפשטת אל הבריאה ונעשית שמים וארץ.

מקורות היסוד

שמות ג', י"ד
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה.

בראשית א', א'
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.

חידוש הספר

בספר מובאת קריאה שלפיה "מה שמתהווה הוא מה שהיה ומה שיהיה": התיבות "את השמים ואת הארץ" נקראות כמצביעות על ההוויה עצמה — א"ת שבו נבראו שמים כנגד אהי"ה, ומה שנברא בארץ כנגד יהי"ה.

לפי זה ההווה איננו נקודה בין עבר לעתיד אלא נקודת המפגש שבה שניהם מתקיימים יחד.

דפי הספר בנושא

דף 70 · דף 90 · דף 94 · דף 95 · דף 96 · דף 97 · דף 100

שאלות ותשובות

האם "היה הווה ויהיה" הוא ביטוי מקראי?

הצירוף עצמו אינו פסוק; הוא ניסוח מקובל של משמעות שם הוי"ה כמורה על הוויה שאינה כפופה לזמן.

מה ההבדל בין אהי"ה להוי"ה?

אהי"ה מציין הוויה שטרם נתגלתה, והוי"ה מציין את אותה הוויה כפי שהיא מתגלה ומתקיימת בבריאה.