למה נצטווינו על המשכן מיד אחרי מתן תורה?

אחרי שיא ההתגלות בהר סיני באות פרשות משפטים ותרומה. למה התורה עוברת מיד מן הקולות והברקים אל דיני ממונות ואל בניית המשכן.

מעמד הר סיני היה גילוי מלמעלה — "וירד ה' על הר סיני" (שמות י"ט, כ). עשרת הדיברות שנאמרו בו הם קווי מתאר עליונים, ולכן מיד אחריהם באות משפטים ותרומה: משפטים ממשיכה את הקדושה אל תוך השכל והמערכת החברתית, ותרומה ממשיכה אותה אל תוך החומר — בניין דירה לו יתברך בעולם.

יתרו — התגלות מלמעלה

הרמב"ן (שמות י"ט, ד; כ', א) מדגיש שמעמד הר סיני היה גילוי שכינה חסר תקדים, שבו חרגה האלוקות ממגבלות הטבע. אך בפרשת יתרו הדיברות מופיעות כעקרונות יסוד מופשטים, הממתינים לתרגום מעשי.

משפטים — הקדושה נכנסת אל השכל

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א, א). רש"י מביא: "ואלה — מוסיף על הראשונים; מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני". דיני ממונות שנראים אנושיים לחלוטין הם תכלית מתן תורה — שהאלוקות לא תישאר חוויה על-שכלית.

תרומה — הקדושה נכנסת אל החומר

אחרי שהתורה נכנסה אל השכל ואל החברה, היא נכנסת אל העץ, הזהב והיריעות. המשכן הוא ההשלמה השנייה של מתן תורה: מקום שבו הגילוי אינו מבטל את המציאות אלא שוכן בתוכה.

שאלות ותשובות

למה פרשת משפטים באה מיד אחרי עשרת הדיברות?

כדי ללמד שאין ירידה מקדושת סיני אל חיי החולין, אלא המשכה של אותה קדושה עצמה אל תוך הפרטים הקטנים — "מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני".

מה תפקידו של המשכן?

להשלים את מתן תורה בכיוון השני: לא רק גילוי היורד מלמעלה, אלא מקום שהאדם בונה מלמטה כדי שהשכינה תשכון בתוך המציאות הגשמית.

למה פרשת תרומה באה מיד אחרי משפטים?

אחרי שהאלוקות נכנסה אל השכל ואל היחסים שבין אדם לחברו (משפטים), השלב הבא הוא כניסתה אל החומר עצמו — זהב, כסף ועצים — עד ל"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה, ח).

מה הקשר בין עשרת הדיברות, משפטים והמשכן?

עשרת הדיברות הם הכותרת בשני לוחות — בין אדם למקום ובין אדם לחברו. משפטים מפרטת בעיקר את הצד שבין אדם לחברו, ותרומה את הצד שבין אדם למקום, השראת השכינה. שתי הפרשות הן הפירוט של הדיברות בתוך המציאות.

כיצד חולקים רש"י והרמב"ן על מועד ציווי המשכן?

רש"י (שמות ל"א, י"ח; ל"ה, א) נוקט "אין מוקדם ומאוחר בתורה": חטא העגל קדם בפועל לציווי המשכן, והמשכן בא ככפרה. הרמב"ן (שמות כ"ה, א) רואה את המשכן כהמשכו האידיאלי של סיני מלכתחילה. שתי השיטות משלימות: היעד לא השתנה, הדרך אליו עברה דרך תשובה.

אם הלוחות הראשונים עמדו להישבר, למה נצטוו ישראל כבר קודם על ארון ללוחות?

משום שהארון והמשכן אינם תגובה בדיעבד בלבד: מלכתחילה תכלית הגילוי בסיני היא שתהיה לו יתברך דירה בתחתונים (מדרש תנחומא נשא ט"ז; לקוטי שיחות ל"א, תרומה). השבירה שינתה את הדרך — הלוחות השניים נחצבו בידי משה — אך לא את היעד.

מה ההבדל בין הלוחות הראשונים לשניים מבחינת שותפות האדם?

הראשונים היו "מעשה אלקים" — מתנה מלמעלה, ונשברו. השניים נצטווה משה "פְּסָל לְךָ" (שמות ל"ד, א) — האבן באה מצד האדם, ולכן הם התקיימו. אותו עיקרון עצמו במשכן: "ויקחו לי תרומה" — ההשראה מתקיימת כשהאדם שותף בה.